מיקום מעבר החצייה הוא לא פחות חשוב מהמבנה שלו. בדוגמא שלפנינו בחרו למקם את מעבר החצייה מיד אחרי מקומות החנייה. זה יוצר מצב שבו הנהג לא מסוגל לזהות בזמן את הולך הרגל שמעוניין לחצות את הכביש. באותה המידה, הולך הרגל איננו יכול לזהות את הרכב שמתקרב אליו מאחורי כלי הרכב החונים.
טכנולוגיית הפלאש קיימת כבר הרבה מאוד שנים והיא פותחת בפני מעצב האתר המון יכולות נפלאות שהיו תמיד חסרות בשאר סביבות הפיתוח. אבל פלאש מעולם לא התיימר להחליף את האתר כולו אלא להעניק שכבה נוספת של עושר לחוויית המשתמש. כל ניסיון להשתמש בטכנולוגיית פלאש עבור כל האתר הוא פסול. השימוש בפלאש צריך להיות במינון הנכון ואסור שיקרה המצב (כמו באתר של צ’מפיון מוטורס) שבו האתר איננו ניתן לשימוש בגלל שחסרה התקנה בדפדפן של הגולש. בדוגמא שלפנינו לא ניתן להכנס לאתר כי לדפדפן אין פלאש.
בעקבות הפרסומים האחרונים בתקשורת על היחס הבלתי נסבל של הולכי הרגל בקרב נפגעי תאונות דרכים, מצאתי לנכון לפרסם מספר רעיונות שכבר מזמן מיישמים בערים השונות שבגרמניה.
1. בשביל להקטין את הסיכון של חציית הכביש, הוחלט להגדיל את שדה הראייה של הולך הרגל ולקצר את מסלול החצייה למינימום. בתמונה שלפנינו ניתן לראות בברור איך שהמדרכה נוגסת בחלק נכבד מהכביש ושדה הראייה מפונה מעצמים מפריעים כגון מכוניות חונות. כתוצאה מכך, הנהג נאלץ להאט את מהירות נסיעתו בשביל לעבור בנתיב הצר של הכביש. במקביל, דואגים להגן על הולך הרגל ע”י עמודי מיגון שמונעים מהרכב לעלות בטעות על המדרכה.
מתקשרים לרשות האוכלוסין ובמקום לקבל עזרה, המשרד בודק את היכולת הקוגניטיווית של המתקשר. בעזרת תיקון קל של המענה הקולי ניתן לעשות את החיים של כולנו הרבה יותר קלים.
המענה הקולי של רשות האוכלוסין בודק את היכולת הקוגנטיות של המתקשר לשנן זוגות של מספרים לפרקי זמן קצרים. תנסו לענות על השאלות הבאות לאחר שתקשיבו למענה הקולי:
על איזה כפתור לוחצים בשביל לשלוח פקס לאזור חיוג 04?
על איזה כפתור לוחצים בשביל לשלוח פקס לאזור חיוג 09?
במידה והצלחתם לפתור את השאלות אז רמת האינטליגנציה שלכם מעל הממוצע.
במידה ונכשלתם אז לא נורא – אתם בהחלט נורמלים
אילו התוכן של המענה הקולי היה מבוסס על עקרונות בסיסיים של הנדסת גורמי אנוש אז ניתן היה לחסוך את כל המורכבות של ההודעה בעזרת משפט אחד פשוט: “הקישו את הקידומת של איזור המגורים שלכם 02,03,04,08,09″.המערכת לניתוב שיחות תתייחס להקשה על שתי ספרות (עם אפס מוביל) וכן להקשה על ספרה אחת בלבד – כבחירה תקנית.
השבוע פספסתי את הרכבת. זה לא קרה בגלל שאיחרתי לתחנה אלה בגלל שלא הבנתי שאני עומד ברציף הלא נכון. הרכבת הייתה כל הזמן ברציף הנגדי אבל אני לא הבנתי את זה ולכן הרכבת נסעה ואני נשארתי לעמוד ברציף. חוסר ההבנה עלה לי ב 40 דקות של המתנה לרכבת הבאה. השילוט של תחנת הרכבת בבנימינה איננו חדש ובכל זאת מדובר באחת התחנות הבודדות בארץ עם שילוט ברציפים.
השבוע, בזמן שעמדתי בתחנת הרכבת, ניגשה אלי בחורה ושאלה אותי מתי ומאיזה רציף יוצאת הרכבת הבאה לחיפה. לשם כך, ניגשתי ללוח הזמנים שתלוי על הקיר ובו מוצגות שתי טבלאות ענק. טבלה אחת עם כותרת אדומה והשנייה עם כותרת כחולה (מעניין מה משמעות החלוקה לצבעים והיכן זה בא לידי ביטוי בצבע הרכבת או בסימונים שעל הרציף)
כרטיס הרכבת משמש את ציבור הנוסעים, שהם המשתמשים המרכזיים של הכרטיסים. לכרטיס ישנם שתי מטרות עיקריות:
אישור על התשלום
מפתח אלקטרוני המאפשר מעבר במחסום של הכניסה והיציאה מהתחנה.
לכן, התוכן המדפס על גבי הכרטיס חייב להיות מאוד ברור וקריא לנוסע . בנוסף לכך, הכרטיסים חייבים לעזור למשתמש להבחין בקלות לאיזה כיוון מכניסים את הכרטיס לתוך חריץ האוטומט שפותח את המחסום לתחנה. אחרת, האוטומט יצפצף, המשתמש מרגיש חוסר ביטחון ושאר האנשים שעומדים בתור יפגינו חוסר סבלנות למשתמש “המבולבל”.
-1-
נתחיל בעיצוב המקורי שהוכן עבור רכבת ישראל ע”י החברה שספקה לה את המערכת הבקרה מקורית
השימוש ברקע החלש מקל על קריאת התוכן המודפס.
פשטות האיור והחצים הגדולים מאפשרים הבחנה מהירה של כוון הכנסת הכרטיס לאוטומט.
בהנהלת הרכבת הגו רעיון – להעביר מסר חינוכי למספר רב של אנשים באמצעות נרתיק הפלסטיק שמחלקים בחינם לכל אחד שקונה כרטיסיה. אז מה עשו? הדפיסו בקדימה של הנרתיק את המסר הנ”ל: קודם יורדים אח”כ עולים.
ברוב המקררים הביתיים ניתן לכוון את הטמפרטורה בעזרת כפתור שעליו מופיעים מספרים. נכון שבמקררים היותר מתקדמים קיים צג דיגיטאלי, אבל זה לא המצב השכיח ברוב המקררים הביתיים.