UIFIX

כולנו מכירים את המפה המפורסמת של הרכבת התחתית של לונדון. מדובר במפה המכילה עשרות מסלולים ומאות תחנות. זה פי כמה ממספר התחנות ומסלולי הנסיעה שקיים בכל רכבת ישראל.

שאלה: האם יש משמעות למיקום התחנה על המפה? האם יש קשר בין מיקום התחנה על המפה והמיקום הגיאוגרפי של התחנה? האם המרחקים בין התחנות מציין את המרחק הגאוגרפי בין התחנות? מסתבר, שהמרחקים בין התחנות אינם קשורים למרחקים בפועל שבין התחנות. עיצוב המפה שם דגש על מטרה אחת בלבד: היכולת לתכנן מסלול נסיעה מנקודה אחת לשניה. לכן, מיקום התחנות על המפה נקבע בשביל להפחית עד למינימום את כמות המסלולים שחוצים אחד את השני ודואג שיהיה מספיק מרווח בין התחנות בשביל לכתוב את שם התחנה. זאת הגאונות של המפה וזאת הסיבה שההגיון שעומד מאחורי העיצוב הועתק למפות של כל הערים הגדולות במערב: ברלין, פריז, ניו-יורק ועוד

עתה ננסה להבין עד כמה מתכנני המפה של רכבת ישראל מודעים לצרכים של המשתמשים.

תחנת הרכבת חיפה מרכז השמונה

Continue reading…

השבוע פספסתי את הרכבת. זה לא קרה בגלל שאיחרתי לתחנה אלה בגלל שלא הבנתי שאני עומד ברציף הלא נכון. הרכבת הייתה כל הזמן ברציף הנגדי אבל אני לא הבנתי את זה ולכן הרכבת נסעה ואני נשארתי לעמוד ברציף. חוסר ההבנה עלה לי ב 40 דקות של המתנה לרכבת הבאה.  השילוט של תחנת הרכבת בבנימינה איננו חדש ובכל זאת מדובר באחת התחנות הבודדות בארץ עם שילוט ברציפים.

רכבת מצד שמאל

Continue reading…

השבוע, בזמן שעמדתי בתחנת הרכבת, ניגשה אלי בחורה ושאלה אותי מתי ומאיזה רציף יוצאת הרכבת הבאה לחיפה. לשם כך, ניגשתי ללוח הזמנים שתלוי על הקיר ובו מוצגות שתי טבלאות ענק. טבלה אחת עם כותרת אדומה והשנייה עם כותרת כחולה (מעניין מה משמעות החלוקה לצבעים והיכן זה בא לידי ביטוי בצבע הרכבת או בסימונים שעל הרציף)

לוח רכבות

Continue reading…

כרטיס הרכבת משמש את ציבור הנוסעים, שהם המשתמשים המרכזיים של הכרטיסים. לכרטיס ישנם שתי מטרות עיקריות:

• אישור על התשלום
• מפתח אלקטרוני המאפשר מעבר במחסום של הכניסה והיציאה מהתחנה.

לכן, התוכן המדפס על גבי הכרטיס חייב להיות מאוד ברור וקריא לנוסע . בנוסף לכך, הכרטיסים חייבים לעזור למשתמש להבחין בקלות לאיזה כיוון מכניסים את הכרטיס לתוך חריץ האוטומט שפותח את המחסום לתחנה. אחרת, האוטומט יצפצף, המשתמש מרגיש חוסר ביטחון ושאר האנשים שעומדים בתור יפגינו חוסר סבלנות למשתמש “המבולבל”.

-1-

נתחיל בעיצוב המקורי שהוכן עבור רכבת ישראל ע”י החברה שספקה לה את המערכת הבקרה מקורית

• השימוש ברקע החלש מקל על קריאת התוכן המודפס.
• פשטות האיור והחצים הגדולים מאפשרים הבחנה מהירה של כוון הכנסת הכרטיס לאוטומט.

כרטיס רכבת מקורי

Continue reading…

בהנהלת הרכבת הגו רעיון – להעביר מסר חינוכי למספר רב של אנשים באמצעות נרתיק הפלסטיק שמחלקים בחינם לכל אחד שקונה כרטיסיה. אז מה עשו? הדפיסו בקדימה של הנרתיק את המסר הנ”ל: קודם יורדים אח”כ עולים.

נרתיק במצב שהוא רייק

Continue reading…

השבוע, האתר UIFIX הגיע למקום הראשון במנוע החיפוש של גוגל. וזאת בהשוואה לאתר הרשמי של רכבת ישראל שהגיע “רק” למקום השני. ( חיפוש הערך “כרטיס רכבת” בגוגל). אין באפשרותי לתת הסבר וודאי לתופעה כי האלגוריטם שלפיו פועל מנוע החיפוש של גוגל איננו ידוע לי. ובכל זאת, אציין מספר סיבות אפשריות לתופעה:

• האתר של רכבת ישראל איננו שימושי ולכן הציבור הרחב נמנע מלבקר אותו.
•  חסרה היכולת של קנייה מוקדמת של כרטיסים, חיפוש יעיל ומפורט של מסלול הנסיעה והמידע שמופיע באתר איננו מעודכן בזמן אמת.
• האתר UIFIX איננו נעזר בדרכים פסולות של קידום אתרים ולכן גוגל מעניק לאתר דירוג גבוה (אין קישורים לאתרים שאינם קשורים לתוכן האתר ואין נסיון להגדיל את מספר המבקרים באתר בעזרת משתמשים פיקטיווים).
• איכות הקידוד של האתר של רכבת ישראל גרוע במיוחד וזה פוגע בדירוג שהוא מקבל מגוגל

הדירוג של האתר בגוגל

למרות שזה כבוד גדול להגיע למקום הראשון בתוצאות החיפוש של גוגל, זה גם עצוב לדעת שאתר כל כך חשוב כמו האתר של רכבת ישראל הינו עוד אחד מאותם אתרים ישראלים שההושקעו בו סכומי עתק בעת ההקמה אבל התקבל אתר מאוד לא שימושי.

מגיעים בבוקר לעבודה ומעבירים כרטיס עובד. מסתכלים על החריץ, מסתכלים על התרשים וצריך להחליט:

האם מעבירים את הכרטיס כך שהפס המגנטי פונה לצד ימין או שמאל?

קורא כרטיסים

Continue reading…

כסתחת אמיתי.. סכנה אמיתית בימי גשם – אבל לא עושים כלום

• במקום להניח ריצוף שמונע החלקה כאשר יורד גשם.
• במקום להאריך את הגג שעל הרציף כך שיימנע כניסת גשם
• במקום לנקות את הרצפה עם סבון שאיננו משאיר שכבה חלקה עם ברק

מצאו את הפתרון הזול ביותר – לשים שלט שאיננו עוזר לנוסע . .

אל תתחלק על הרציף

בערים הכי גדולות בעולם, תחנת הרכבת המרכזית ממוקמת במרכז העיר. באם מדובר בתחנת הרכבת של ניו-יורק, לונדון או ברלין, המיקום של התחנה מאפשר נגישות גבוה למרכז העיר, הכולל את רוב החנויות, הבנקים ומקומות הבילוי התיירותיים. עבור המבקר, המשמעות היא ביכולת להגיע בנוחות מהבית ועד לעיר הגדולה. מעבר לכך, כרטיס הרכבת תמיד כולל נסיעת המשך של עד 4 תחנות ברכבת התחתית הצמודה לתחנה המרכזית. בכך מובטח שהשימוש בתחבורה ציבורית יהיה נוח וגם יעיל.

מיקום תחנת הרכבת

Continue reading…

בינואר 2009 פרסמתי ב- YNET כתבה שעסקה באתר של חברת דן לתחבורה ציבורית.
הכתבה פורסמה במדור ביקורשת תחת הכותרת אתר דן – איך נדע להגיע ולאן?

רוב התגובות לכתבה היו מאוד חיוביות. זה מצביע על כך שרובנו באמת חשים את הבעייתיות של האתר ויחד עם זאת, אנו מרגישים תסכול מחוסר היכולת שלנו לשנות את המצב. חלק מהביקורת מתייחסת לכך שאפשר גם אחרת – הדבר בולט במיוחד אצל אנשים שחיו בחול. וכל זאת בזמן שהכתבה מנסה במעט מאוד מילים להעביר ביקורת על אתר מורכב וגדול במיוחד.

אכבל זאת לא הייתה המטרה של הביקורת ב YNET. המטרה היא ליצור מודעות לבעייתיות של האתר מתוך תקווה שמקבלי ההחלטה יפעלו לשיפור המצב הקיים. חלק מהשיפורים הם ממש קלים ליישום לעומת שיפורים אחרים המחייבים תיקון יותר יסודי של הפונקציונאליות והטכנולוגיה שבשימוש.

אני מקווה שבעתיד הקרוב למומחי השימושיות לא יהיה צורך להעביר ביקורת על פרטים כל כך בסיסיים כמו עומס של מידע בדף הפתיחה או איקונים שאינם מסוגלים להסביר את עצמם.